סרבנות גט היא אחת התופעות הקשות והכואבות בדיני המשפחה בישראל. מדובר במצב שבו אחד מבני הזוג מסרב לתת או לקבל גט, על אף החלטת בית הדין הרבני כי יש להתרתם מנישואיהם. הסירוב מותיר את בן הזוג האחר “כבול” לנישואין שלא מרצונו – מצב המוכר כעגינות.
מתי נחשבת סרבנות גט?
לא כל סירוב ראשוני לגט מהווה סרבנות. רק כאשר יש פסק דין מחייב גט של בית הדין הרבני, והצד המסרב אינו מקיים אותו, ניתן להגדירו כ"סרבן גט" או "סרבנית גט".
הסנקציות נגד סרבני גט–כדי להתמודד עם התופעה, החוק בישראל מעניק לבית הדין הרבני סמכויות נרחבות להטלת הגבלות על סרבנים, בהתאם לחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין לגירושין), התשנ"ה-1995:
• שלילת זכויות ואמצעי נוחות
• עיכוב יציאה מהארץ
• שלילת רישיון נהיגה
• מניעת חידוש דרכון
• שלילת רישיון לעסוק במקצועות מסוימים
• סנקציות כלכליות
• הטלת קנסות יומיים או תקופתיים
• עיקול חשבונות בנק ורכוש
• סנקציות חמורות יותר
• צווי מאסר לסרבן גט, עד לקיום פסק הדין
• הכללת שמו ברשימות פומביות של סרבני גט
• פסילת סרבן גט לתפקידים ציבוריים
• שיתוף פעולה עם מוסדות קהילתיים וחברתיים כדי ללחוץ על הסרבן
חשיבות הייצוג המשפטי
סרבנות גט היא לא רק סוגיה הלכתית אלא גם מאבק משפטי. ייעוץ משפטי מקצועי מסייע להפעיל את מלוא הכלים הקיימים – החל מניהול הליכים בבית הדין הרבני ועד לפנייה לערכאות אזרחיות במקרים חריגים.
לסיכום
סרבנות גט פוגעת בזכויות היסוד של האדם לחירות ולכבוד. לשמחתנו, החקיקה והפסיקה בישראל מספקות מנגנון סנקציות אפקטיבי שמטרתו לשבור את מעגל הסירוב ולהשיב לנפגעים את חירותם.
הכותבת היא עורכת הדין נטע מרום מגנזי
ליצירת קשר וקביעת פגישת ייעוץ אנא פנו לעורכת הדין נטע מרום מגנזי בטל':
074-7260769/ 050-3991551
