תביעת אבהות היא הליך משפטי שבו מבקשים לקבוע באופן רשמי את זהותו של אבי הילד. מדובר בהליך רגיש במיוחד, שמשפיע על מעמדו האישי של הילד ועל זכויותיו – מזונות, ירושה, רישום במרשם האוכלוסין ועוד.
מי יכול להגיש תביעת אבהות:
האם בשם הילד
הילד עצמו (באמצעות אפוטרופוס)
גבר הסבור שהוא אבי הילד ורוצה הכרה משפטית
היועץ המשפטי לממשלה במקרים חריגים
איך מוכיחים אבהות?
הדרך המרכזית היא בדיקה גנטית (בדיקת רקמות DNA שנעשית אך ורק לאחר צו של בית המשפט לענייני משפחה. הבדיקה משווה את המטען הגנטי של הילד והגבר ומעניקה ודאות של כמעט 100%.
מתי בית המשפט יורה על בדיקה?
בית המשפט בוחן:
• האם הבדיקה לטובת הילד
• האם יש חשש לפגיעה במעמדו האישי (למשל, הפיכתו לממזר לפי ההלכה היהודית)
• את עמדת היועץ המשפטי לממשלה
במקרים שבהם יש חשש לממזרות, בית המשפט עשוי להימנע מביצוע הבדיקה, ובמקום זאת להסתמך על ראיות אחרות כמו עדויות, מסמכים או חזקת אבהות.
מה קורה אם אחד הצדדים מסרב לבדיקה?
הבדיקה אינה חובה פיזית, אך סירוב להיבדק עלול לשמש ראיה נגד המסרב, ובית המשפט רשאי להסיק מסקנות לחובתו.
השלכות קביעת האבהות
• חיוב במזונות ילדים
• זכויות ירושה
• שינוי רישום במרשם האוכלוסין
• קביעת זהות הורה נוסף לצורך החלטות רפואיות וחינוכיות
לסיכום
תביעת אבהות היא הליך משפטי עדין שמאזן בין טובת הילד, זכויות ההורים והשיקולים ההלכתיים. אם אתם שוקלים להגיש תביעה כזו או מתמודדים עמה, חשוב להיעזר בעורך דין לדיני משפחה, שיכוון וילווה אתכם בהליך הרגיש והמשמעותי הזה.
הכותבת היא עורכת הדין נטע מרום מגנזי
ליצירת קשר וקביעת פגישת ייעוץ אנא פנו לעורכת הדין נטע מרום מגנזי בטל':
074-7260769/ 050-3991551
